אין מוצרים בעגלה

הדברת חומייני

בשנות השמונים הגיעה לישראל עולה חדשה. היא השתכנה בתל אביב, אך עד מהרה גדלה ורבתה וצאצאיה הלכו והתפשטו ברחבי הארץ. הייתה זו חיפושית חומה וקטנה (אורכה מעט פחות מסנטימטר), שהפכה תוך זמן קצר למטרד של ממש בישראל. עוד בטרם הספיקו חוקרי החרקים להגדיר אותה, מצא לה העם שם חיבה: חומייני. לבחירה דווקא בשם לא שגרתי זה לחרק היו כמה סיבות:

- הצבע החום
- המקור המשוער של החיפושית באיראן
- הופעתה בסמוך לעלייתו לשלטון של חומייני האיש, הוא האייתוללה האיראני.

מאוחר יותר נכנסו החוקרים לתמונה, וכך העניק האנטמולוג כביר ארגמן לחיפושיות חומייני את שמן העברי ב-1983: מלדרה מטרידה (Maladera insanabilis). על אף שאין עוררין על כך שהמילה "מטרידה" היא תיאור הולם לחרק זה, הרי שעד היום הוא ידוע יותר בשמו העממי – חומייני.
המלדרה המטרידה
החומייני הוא בעל חיים משונה, שמופיע לפתע פתאום בהמוניו בהפתעה משום מקום – לרוב באביב ובקיץ, בשעות בין הערביים ובלילות. עבור תושבי העיר, ההתקפות הללו בכמויות גדולות הן מטרידות כי החומייני פשוט נמצא בכל מקום. הוא נמשך לתאורה ולכן חומק אל תוך הבית, שם הוא נתקל בקירות תוך קרקוש מעצבן, נופל לתוך האוכל וכן הלאה. לעתים החומייני גם מפיץ ריח רע כטקטיקת הגנה, בעיקר כשהוא מותקף.
עבור חקלאיים ובעלי גינות, הטרדות שגורמות המלדרות המטרידות הן אף גדולות יותר: חיפושיות חומייני בוגרות אוהבות לאכול פרחים ועלים צעירים, כפי שאולי יצא לכם לראות. אולם מתחת לפני השטח הנזק חמור בהרבה. שם, בתוככי האדמה, מתחפרים להם הדרנים (זחלי חיפושית) של החומייני, והם רעבים במיוחד לשורשים ולשאר החלקים התת-קרקעיים של הצמחים. הפגיעות בשורש גורמות להתייבשות ולגוויעת הצמחים לעתים, וגם גידולי שורש (למשל, בטטה) עלולים להיפגע באופן קשה.
בעוד שחומייני בוגר מפציע באביב ובקיץ בהתקפות פתאומיות, הדרנים שלו פעילים וזוללים כמעט כל השנה. כך למעשה הנזק שגורמת חיפושית זו הוא הרבה יותר גדול דווקא כשהיא חבויה מן העין. דבר נוסף שהפך את החומייני לשנוא העם בישראל הוא שמדובר בחרק עמיד יחסית לחומרי הדברה. בשנות השמונים היו מי שאספו אותו אחד-אחד כדי להשמידו, היות וכל הניסיונות לרסס אותו נכשלו. רק ברבות ניסויים רבים נמצאו שני חומרים הדברה אפקטיביים נגד מלדרה מטרידה.

הדברת חומייני דירגו את המידע: 1.63/5 מספר גולשים:51